Mishmeret Chaim on Haosek Betorah

My Brother-in-Law Elimelech was kind enough to copy the relevant page in Rav Scheinberg's Mishmeret Chaim that I mentioned last time. Here, we see his starting point is the Gemara in Succa: Why is one who is walking to learn Torah patur, while one who is already learning isn’t?

Rav Scheinberg bases his chiddush about the small granularity of the mitzvah of Talmud Torah on the Vilna Gaon(שנות אליהו, פאה). The Gaon wants to explain why one stops learning Torah to do a מצוה שאי אפשר על ידי אחרים, despite the fact that העוסק במצוה פטור מן המצוה doesn’t apply to Torah learning. He explains that it’s a question of which mitzvah is greater. Torah learning, of which every letter is a separate mitzvah, is the greater mitzva and therefore takes precedence.

Rav Scheinberg takes this idea of one mitzvah per letter and applies it to the other side of the equation. Why doesn’t העוסק במצוה פטור מן המצוה apply to Torah learning when it does apply to walking to learn Torah? Because the small granularity of the mitzva means that you're not really in the middle of a mitzva and therefore not patur(compare with R. Lichtenstein's answer to this question, here).

 

This extension of the Vilna Gaon’s principal is a chiddush in its own right, so it’s not surprising that Rav Lichtenstein quotes the Vilna Gaon(to strengthen the question of why העוסק במצוה פטור מן המצוה shouldn’t apply to Torah Learning when it applies to all the other mitzvoth) without drawing the same conclusion.

Same Principal or Different Principal

It's informative to compare the understanding of the Gaon to that of Rav Lichtenstein. The Vilna Gaon explains that one stops learning Torah for a מצוה שאי אפשר על ידי אחרים, not due to העוסק במצוה פטור מן המצוה but because of another principal where we compare the relative weights of the two mitzvas in question and choose the more important one. Rav Aharon, on the other hand, explained that this case is part of the general rule of העוסק במצוה פטור מן המצוה.

Haosek Batorah and the Rambam

Rav Aharon’s springboard for his paper on העוסק בתורה פטור מן המצוה is the Rambam אישות טו:ב. The Rambam there applies העוסק במצוה פטור מן המצוה to Torah Learning.

האיש, מצווה על פרייה ורבייה; אבל לא האישה. ומאימתיי יתחייב האיש במצוה זו, מבן שש עשרה שנה או מבן שבע עשרה שנה. וכיון שעברו עשרים שנה ולא נשא אישה--הרי זה עובר, ומבטל מצות עשה; ואם היה עוסק בתורה, וטרוד בה, והיה מתיירא מלישא אישה, כדי שלא יטרח במזונות וייבטל מן התורה--הרי זה מותר להתאחר: שהעוסק במצוה, פטור מן המצוה; וכל שכן, בתלמוד תורה.

This Rambam is problematic because it contradicts other quotes from the Rambam which seem to indicate that העוסק במצוה פטור מן המצוה doesn't apply to the mitzva of learning torah. For instance, in Hilchot Kriat Shema(ב:ה) and Tefila(ו:ח) the Rambam implies that one should stop learning Torah in order to perform a mitzvah deoraita, such as Kriyat Shema.

היה עוסק בתלמוד תורה, והגיע זמן קרית שמע--פוסק וקורא; ומברך לפניה, ולאחריה. היה עוסק בצורכי רבים--לא יפסיק, אלא יגמור עסקיהן; ויקרא, אם נשאר עת לקרות.

מי שהיה עוסק בתלמוד תורה, והגיע זמן התפילה--פוסק ומתפלל; ואם הייתה תורתו אומנותו ואינו עושה מלאכה כלל, והיה עוסק בתורה בשעת תפילה--אינו פוסק, שמצות תלמוד תורה גדולה ממצות תפילה. וכל העוסק בצורכי רבים, כעוסק בדברי תורה.

Along the same lines, we have the Rambam in Talmud Torah(ג:ג-ד) which says that one must stop learning in order to do a mitzvah, unless it can be done by others.

אין לך מצוה בכל המצוות כולן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה, אלא תלמוד תורה כנגד כל המצוות כולן--שהתלמוד מביא לידי מעשה. לפיכך התלמוד קודם למעשה, בכל מקום: [ד] היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד תורה--אם אפשר למצוה להיעשות על ידי אחרים, לא יפסיק תלמודו; ואם לאו, יעשה המצוה ויחזור לתורתו.

Finally, Rav Aharon also brings another problematic Rambam, this one from Megilla(א:א).

קריאת המגילה בזמנה, מצות עשה מדברי סופרים. והדברים ידועים שהיא תקנת הנביאים. והכל חייבים בקריאתה: אנשים, ונשים, וגרים, ועבדים משוחררים. ומחנכים את הקטנים לקרותה. ואפילו כהנים בעבודתן, מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה, וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה; קל וחומר לשאר מצוות של תורה, שכולן נדחין מפני מקרא מגילה. ואין לך דבר שנדחה מקרא מגילה מפניו, חוץ ממת מצוה שאין לו קוברין; שהפוגע בו – קוברו תחילה, ואחר כך קורא.

What is the nature of the Kal Vachomer here? How can we learn from the fact that we stop learning Torah to hear Megilla that the same applies to other mitzvot? Torah learning must always be stopped to do a mitzvah while other mitzvoth get a break thanks to העוסק במצוה פטור מן המצוה so the Kal Vachomer seems invalid.

Answers

Rav Aharon quotes a number of answers to the problem of these contradictory Rambams. Ultimately, he points out problems with all of them and offers his own answer:

1. The Maharam Shik bases his answer on Ben Azai’s explanation of why he never married, saying that others can fulfill the mitzva. Rav Lichtenstein rejects this, pointing out that Pru Urvu is a Chovat Gavra and cannot be fulfilled by another
2. The Aruch Hashulchan says that we merely allow deferring Pru Urvu, not exempting one entirely, but Rav Lichtenstein says this doesn’t fit the Rambam’s language of פטור מן המצוה
3. The Baal Hatanya explains that the ptur exists only when the tradeoff being considered is never developing his Torah Understanding properly versus pushing-off Pru Urvu temporarily. Again, Rav Lichtenstein doesn’t think this explanation doesn’t fit the Rambam’s language

Finally, Rav Lichtenstein’s own answer is what we mentioned previously—that Haosek Bemitzva Patur Min Hamitzva actually does theoretically apply to Talmud Torah. The problem is that in most cases, using that ptur would nullify the על מנט לעשות aspect of the learning and thus invalidate it. As such:

• The Rambam in Ishut now makes sense since pushing-off Pru Urvu temporarily doesn’t nullify על מנט לעשות
• The Rambam’s kal vachomer in Megilla now makes sense since העוסק במצוה פטור מן המצוה does, at the most basic level, apply to Talmud Torah. 

Rav Scheinberg's Explanation

As long as we're discussing the opinions of various acharonim about העוסק במצוה פטור מן המצוה as applied to Talmud Torah, I'll just add Rav Pinchas Scheinberg's explanation. My brother-in-law Elimelech said that he writes in his book Mishmeret Chaim that העוסק במצוה does apply to Torah Learning, at a fundamental level, but that there's a technical reason why one must stop learning to do a mitzva, in practice. What is the unit of Torah Learning? Every word you learn is considered a mitzva, such that, once you finish the current word, you are not longer involved in the mitzva and therefore your ptur from being עושק במצוה is over.

Presumably this explanation isn't coming to explain the textural difficulties in the Rambam. Also, it seems that one could argue against the assumption that each word is a separate mitzva. That said, I haven't seen this opinion in the text yet, so it may be that I'm mis-characterizing it.

Haosek Betorah

So, let’s return to Rav Lichtenstein’s paper העוסק בתורה פטור מן המצוה in the collection מנחת אביב. The short of is that the sources on how העוסק במצוה פטור מן המצוה applies to Torah Learning divide up as follows:

• There are several sources in the Gemara and Rishonim(for instance ירושלמי ברכות פ"א ה"ב) that make it crystal clear that העוסק במצוה פטור מן המצוה doesn’t apply to Torah Learning
• There are also Gemaras(for example ירושלמי פסחים פ"ג ה"ז) that draw a distinction: if another person can do the mitzvah then the ptur applies, while if only you can do the mitzva you must stop learning and do so. However, since this distinction is only mentioned with regard to Torah Learning, it may be that we aren’t dealing with the general principle of העוסק במצוה פטור מן המצוה, but rather something that specifically applies to Torah Learning
• There are also sources that imply that העוסק במצוה פטור מן המצוה does apply to Torah Learning

It would be tempting to claim that this spectrum of sources represents a machloket, but in many cases the contradiction is explicit: the Rambam contradicts himself explicitly, the Yerushalmi contradicts itself without ever mentioning a machloket. So how can we explain these contradictions?

Rav Lichtenstein’s Answer

Rav Lichtenstein’s answer draws from the Yerushalmi(ירושלמי ברכות פ"א ה"ב):

ולית ליה לרבי שמעון בן יוחי הלמד על מנת לעשות ולא הלמד שלא לעשות שהלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא...

Fundamentally, העוסק במצוה פטור מן המצוה does apply to Torah Learning just like any other mitzva, in fact more so since Torah Learning is such an important mitzva. The difference, though, is that the mitzvah of Torah Learning must be על מנת לעשות in order to be valid. Therefore, in most cases, העוסק במצוה פטור מן המצוה doesn’t apply in practice since one must stop learning and do the mitzva in order to preserve the aspect of על מנת לעשות.

Rav Aharon goes on to explain the aforementioned sources using this svara. For instance:

• The reason the ptur only applies if someone else can do the mitzvah is that, since it still gets performed, one’s learning doesn’t lose its על מנת לעשות nature.
• The Rambam(אישות טו:ב) allows one to push-off marriage and thus Pru Urvu in order to learn because it’s only a temporary delay and therefore doesn’t harm the על מנת לעשות nature of one’s learning.
• העוסק במצוה פטור מן המצוה applies to the mitzvah of walking to learn Torah(סוכה כה א), but not to the learning itself, because the walking doesn’t require על מנת לעשות(in fact, it is itself עשיה)

The one source Rav Lichtenstein doesn’t attempt to apply his thesis to is the Meiri(מו"ק ט ב), who states explicitly that העוסק במצוה פטור מן המצוה simply doesn’t apply to Torah Learning. 

 ואע"פ שהעושק במצווה פטור מן המצווה לא נאמר כן בתלמוד תורה הואיל ועיקרה לידיעת קיום שאר מצוות

Presumably, the Meiri thinks that the ptur in the case of אפשר לו ע"י אחרים is a separate principal, perhaps based on the great value of Torah Learning, but not on the general rule of העוסק במצוה פטור מן המצוה.

Ones or Ptur

Rav Nechemia Raanan offers a different formulation in explaining Haosek Bemitzva Patur Min Hamitzva.

Ones vs. Ptur

• Ones- can’t physically do both mitzvas at once. Therefore the Torah says to continue the current one uninterrupted.
• Ptur- when engaged in service of Hashem, new mitzvah obligations don’t ‘catch’ and therefore you aren’t obligated in them at all

At first I suspected that he was just stating the same chakira that Boaz Kalush did with slightly different language, but after some thought, I would argue that his formulation is not an equivalent one.

Even though Rav Raanan also brings the nafka mina of Tfilat Tashlumin, he doesn’t mention the last three nafka minot(labeled 2A, 2B, and 2C in the previous post) and, in fact, they shouldn’t apply according to his svara. Those aren't cases of Ones vs. Ptur, rather they are clearly cases that deal with the question of different levels of ptur(especially the two dealing with מצוה עשה שהזמן גרמא). So while Rav Raanan questions whether Haosek Bemitzva Patur Min Hamitzva is truly a Ptur or rather a special case of Ones, Boaz’s takes for granted that we’re talking about a Ptur and focuses on the question of severity.

What type of Ptur is it?

Continuing with the sugia of העוסק במצוה פטור מן המצוה, Boaz Kalush raises the question "what kind exemption is it?"

Completely uproots obligation or merely overrides it?

The point is that there are different levels of exemption, some of which completely eliminate the mitzva obligation, others that merely override it. Boaz brings a number of examples to flesh-out the distinction.

הבה ננסה כעת לבחון נפקא מינות לשאלה האחרונה: האם דין עוסק במצווה מפקיע לחלוטין את חיוב המצווה השנייה, או שמא הוא מהווה פטור חיצוני בלבד. 

Nafka Mina 1: Do we daven a tfilat tashlumim after isuk betzarchei tzibbur?

The Taz and Drisha(ט"ז אורח חיים ק"ח, א) debate whether one should pray a tfilat tashlumin if one was patur from davening due to participation in בצרכי ציבור.

וכתב שם בספר דרישה וזה לשונו: מכאן היה נראה דהוא הדין למתעסק בצרכי צבור וכיוצא בו בזמן התפלה, שפטור מלהתפלל כמו שכתב הטור סימן צ"ג, ומתוך העסק עבר זמן אותה תפלה, שגם כן אין צריך להשלימה בזמן תפלה שלאחריה להתפלל שתים, אחת לתשלומין, כיון שגם כן בזמן העסק היה פטור מן התפלה כמו באבילות דהכא, דמה לי אונס דאבילות או עסק דמצוה, ולדעתי כל שכן הוא, דהא בצרכי צבור גם כן עבד עבודת השם. עד כאן לשונו.

ותמה אני אם יצא דברים אלו מפי אותו צדיק, דהא כל שהוא אונס מקרי פטור מתפלה, וכאן אמרינן בהדיא דאם נאנס מתפלל שתים. ותו דכתב בתרומת הדשן סימן ה' במי שהיה טרוד אצל הפקיד מחמת חוב ולא היה יכול להפטר אלא אם כן בהפסד ממון, ובתוך כך עבר זמן התפלה, דמקרי אונס אף על גב דמחמת ממון הוא, ומתפלל אחר כך שתים, הרי לך בהדיא אף על גב דהיה פטור באותה שעה של תפלה מחמת טרדא דמקרי אונס, והוא הדין נמי פטור מחמת טרדא דמצוה של צורכי צבור, דכל עיקר טעם אותה התשובה דתרומת הדשן היא מטעם דחשיב כמו טרדא דמצוה, ואם כן נסתרה דעת בעל הדרישה בזה.

If the ptur completely uproots one's obligation then there is no need to daven a tfilat tashlumin. If however it merely overrides the obligation, then a tfilat tahlumin would be necessary.

Nafka Mina 2 What if, despite the ptur, I stopped doing mitzvah 1, did mitzvah 2, then completed mitzvah 1 afterwards?

Boaz looks at three separate examples with this common premise:

Nafka Mina 2A: Do I have to redo mitzvah 2?

The Shulchan Aruch says that, if someone who goes temporarily insane, thus becoming patur from mitzvot, then after their sanity returns, they would need to redo any mitzvas they performed while insane.

השו"ע פוסק בהל' פסח (בעקבות הגמרא בראש השנה כח.): "אכל כזית מצה והוא נכפה בעת שטותו, ואחר כך נתרפא, חייב לאכול אחר שנתרפא, לפי שאותה אכילה היתה בשעה שהיה פטור מכל המצות"

So the question is whether העוסק במצוה פטור מן המצוה also produces this level of complete exemption and mitzva #2 needs to be repeated, or perhaps the obligation is merely overriden, so that one's performance of mitzva #2 while patur still counts.

Nafka Mina 2B: Can I make a bracha on mitzvah 2? 

Even though women are not obligated in positive time-bound mitzvas, they still make a bracha. So in our case, do I make a bracha on mitzva #2?

האשכנזים פוסקים כדעת רבנו תם, לפיה אישה יכולה לברך על מצווֹת עשה שהזמן גרמן על אף שהיא פטורה מהן, מתוך הנחה שלמרות הפטור יש לפעולה שהיא מבצעת משמעות של מעשה מצווה.

If my obligation was completely eliminated, then no. If it was merely overridden, then yes.

Nafka Mina 2C Can I be motzi others on mitzvah #2?

The gemara describes the case of a woman blowing the shofar, a  positive time-bound mitzva for which she is patur. She can blow for herself, but not for others because she herself isn't obligated.

הגמרא בראש השנה (כט.) אומרת שגבר, החייב במצוות שופר, יכול להוציא אחרים ידי חובה גם אם הוא עצמו כבר יצא לפני כן, על יסוד דין ערבות. אישה, לעומת זאת, אינה יכולה להוציא ידי חובה גם אם לא שמעה תקיעה לפני כן. נמצא שבעוד שלאישה שלא שמעה תקיעה יש יתרון על פני גבר שכבר תקע – שלפי רבנו תם יכולה היא לברך עבור עצמה (בניגוד לגבר שכבר יצא ידי חובה) – יש לה גם חיסרון, שהיא אינה גברא בר חיובא, ולפיכך אינה יכולה להוציא אחרים ידי חובה.

So the question in our case is whether the obligation is completely uprooted and therefore one cannot be motzei others when I do mitzva #2, or if it's merely overridden and therefore I can be motzei others for mitzva #2.