אין אדם משים עצמו רשע

This one is actually from a class that I missed, but got the source sheet for. I also heard a brief oral synopsis of the class.

Debate Over Partially Disqualifying Testimony

The gemara(סנהדרין ט ב) introduces a debate about testimony. Rav Yosef says that if a witness' testimony also implicates the witness himself in a transgression, then his testimony is invalidated. Rava, on the other hand, argues that, while the witness' testimony cannot be used to convict the witness himself, it is still used to convict his fellow:

ואמר רב יוסף פלוני רבעו לאונסו הוא ואחר מצטרפין להרגו לרצונו רשע הוא והתורה אמרה אל תשת רשע עד רבא אמר אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע

The gemara continues with a related teaching of Rava and gives a name to his side of the debate: מפלגינן דיבורא

אמר רבא פלוני בא על אשתי הוא ואחר מצטרפין להורגו אבל לא להורגה מאי קא משמע לן דמפלגינן בדיבורא

Testimony of a Relative or Not Testimony at All

Now let's go back and look at the principle that one cannot incriminate oneself with one's testimony: אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע

Rashi sees this halacha as an extension of the general principle that testimony from a blood relative is invalid:

רבא אמר...כלומר על עדות עצמו אינו נעשה רשע שהרי תורה פסלה קרוב לעדות

The Ran (דף י א, ד"ה מהו דתימא), disagrees with this assessment, bringing in the principle of עדות שבטלה מקצתה נתבטלה קולה, that once part of the testimony has been invalidated, all of it is invalidated. Instead, he brings the Raavad's explanation of Rava, which says that the reason the court cannot accept testimony about the witness himself is that it isn't considered testimony at all. As such מפלגינן בדיבורא, into two parts: the inadmissible admission about himself, and the actual testimony about the other which remains valid.

כמו שפי' הרעב"ד... אבל כשהוא מעיד על עצמו, לא שייך ביה תורת עדות כלל, ומ"ה אמרינן אדם קרוב אצל עצמו ופלגינן דיבורה. ולגבי עצמו לא מהימן ולגבי אחר מהימן

In any case, according to both Rashi and the Raavad, testimony is an objective observer's view of the situation. As such one's account about one's own actions are not admissible, either because it is like a relative's testimony, or because it's not considered testimony at all.