A Leitwort Pair from Esther

So, recently I've been reading Yonatan Grossman's excellent book on biblical style "גלוי ומוצפן: על כמה מדרכי העיצוב של הסיפור המקראי". The first couple chapters deal with many various types of word choice and word play. For this post, I'd like to highlight a wordplay I noticed recently in Megilat Esther between the words כן and חן, which together form a Leitwort Pair for the book of Esther. This wordplay directly connects to one of the Megila's major themes, that of the conflict between Human Kingship and God's Kingship amidst Exilic existence.

The Law

The word כן appears 13 times in 11 verses in the Megilla, always associated with Persian Law and Royal Decrees. This includes the laws of Ahasuerus' feast, the contest rules for a new Queen, Vashti and Haman's judgements, and Esther's commands to the Jews to fast and to celebrate.

1. אסתר א8: והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש
2. אסתר א13: ויאמר המלך לחכמים ידעי העתים כי כן דבר המלך לפני כל ידעי דת ודין
3. אסתר ב4: והנערה אשר תיטב בעיני המלך תמלך תחת ושתי וייטב הדבר בעיני המלך ויעש כן
4. אסתר ב12: ובהגיע תר נערה ונערה לבוא אל המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים
5. אסתר ג2: וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה
6. אסתר ד16: לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי
7. אסתר ו10: ויאמר המלך להמן מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דברת ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך אל תפל דבר מכל אשר דברת
8. אסתר ז5: ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן
9. אסתר ט14: ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו
10. אסתר ט19: על כן היהודים הפרוזים הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו
11. אסתר ט26: על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם

But is this a Leitwort? On the one hand, a Leitwort needs to be a word that catches the ear of the reader. So, the word כן cannot have this distinction because it is such a simple, common word in Tanach. But what if it relates to another word?

Esther's Charm

The Megilla's use of the word כן becomes a wordplay with the introduction of Esther and her influence on Ahasuerus' court. Esther time and again approaches the challenges of Persian Law and overcomes them. She does this with the attribute of charm(חן). This חן of Esther overcomes the כן of Persian law six times throughout Megillat Esther, hence the wordplay between two similarly sounding words.

1. אסתר ב15: ובהגיע תר אסתר בת אביחיל דד מרדכי אשר לקח לו לבת לבוא אל המלך לא בקשה דבר כי אם את אשר יאמר הגי סריס המלך שמר הנשים ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל ראיה
2. אסתר ב17: ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי
3. אסתר ה2: ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עמדת בחצר נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהאשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט
4. אסתר ה8: אם מצאתי חן בעיני המלך ואם על המלך טוב לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם ומחר אעשה כדבר המלך
5. אסתר ז3: ותען אסתר המלכה ותאמר אם מצאתי חן בעיניך המלך ואם על המלך טוב תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי
6. אסתר ח5: ותאמר אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו וכשר הדבר לפני המלך וטובה אני בעיניו יכתב להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדתא האגגי אשר כתב לאבד את היהודים אשר בכל מדינות המלך

The two repeated words with similar sounds כן-חן, form what Grossman calls an Leitwort Pair(צמד מילים מנחות). This is simply a Leitwort between the two related words like שמש-ירח or טוב-רע (see p.146). In our case the words are related phonetically, but they are also thematic opposites of sorts.

The point of the כן-חן wordplay is to highlight the conflict between the two central authorities in Esther. On the one hand we have Man's Kingship, the lone apparent superpower in the story. The King's commands are law for all to obey. On the other hand, we have God's kingship. The Jews are in exile, God's temple in ruins, yet even under these circumstances, God's influence ultimately overcomes Man's. It does so through more subtle means, symbolized by the softer, Feminine power of Esther. Thus the כן-חן wordplay emphasizes and sharpens the Man vs. God theme of the Megilla.

Esther accusing Haman, Ernest Norman, oil on canvas, 1888

Begging

But this particular wordplay does not stop there. Twice the text mentions Esther begging on behalf of her people, and again the ח-נ root is employed:

1. אסתר ד8: ואת פתשגן כתב הדת אשר נתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה
2. אסתר ח3: ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים

Compare this with Haman's begging for his life then the ב-ק-ש root is instead used:

• אסתר ז7: והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גנת הביתן והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה כי ראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך

Esther's influence reaches it's climax when she abandons subtlety and explicitly asks the King for mercy for her people. This more direct expression of Esther's influence is also an expression of God's Kingship in the world, as hinted at by the employment of the common root.

Names

One final piece in this puzzle is encoded within the names of incidental characters. In the names of the King's chief advisor Memuchan and the Judean King Yechonya associated with Mordechai, mentioned at the start of the Megilla, we again see the syllable כן employed.

1. אסתר א14: והקרב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן שבעת שרי פרס ומדי ראי פני המלך הישבים ראשנה במלכות
2. אסתר א16: ויאמר מומכן לפני המלך והשרים לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש
3. אסתר א21: וייטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעש המלך כדבר ממוכן
4. אסתר ב6: אשר הגלה מירושלים עם הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל

Yechonya is spelled various ways in the Tanach:

• יהויכין 
• יויכין
• יכוניה
• יכניה

Megilat Esther chooses the last spelling because it best fits with the כן-חן wordplay. The purpose of citing Yechonya and Memuchan at the beginning of Esther is to set up the two sides of the conflict. On one hand, the Persian Advisor Memuchan represents the Kingship of Man, on the other hand Mordechai, an exile of Yechonya, represents the Kingship of God which is in exile. The conflict between these two sides forms the basis for the action of the story.

Similarly, at the climax of the Megilla, another Persian councilor appears, to seal the fate of Haman. Harvona has the letters ח and נ embedded in his name, again emphasizing the triumph of the character trait of חן.

• אסתר ז9: ויאמר חרבונה אחד מן הסריסים לפני המלך גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך עמד בבית המן גבה חמשים אמה ויאמר המלך תלהו עליו

Esther, Daniel, Yosef

Now let's connect this back to our previous look at the parallels between Esther and two other Biblical stories, those of Yosef and Daniel.

It's worth noting that the root ח-נ also figures prominently in the story of Yosef, and in much the same context:

• בראשית לט4: וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו
• בראשית לט21: ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר
• בראשית מב21: ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת 
• בראשית נ4: ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר

Sefer Daniel seems to favor a different word choice. Consider, for instance this line, which could have used the term למצא חן:

• דניאל א9: ויתן האלהים את דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים

That said, there is a thematic parallel in that both Daniel and Esther include the challenges of surmounting a strict legal system whose laws cannot be revoked or overridden. But what is interesting is how these two heroes differ in how they overcome their challenges: in Daniel, the laws are overcome through dream visions and miracles, while in Esther they are overcome through charm and political means. In this way Megillat Esther revises Daniel's message of how the Jewish People can survive in Exile. While Daniel charts a path of uncompromising piety and reliance on divine intervention, Esther shows how a more flexible approach can actually be an expression of God's kingship, rather than an affront to it.

Links

On a final note, I used Erel Segal-Halevi's Tanach Search Engine in preparing this topic, so a big thanks to him for providing this resource to the public.

Yemei Iyun Be-Tanakh 2019

Well, it's been a few years, but I managed to make it to a day of Herzog College's Yemei Iyun Betanach conference. It was great. Here's a quick summary of the five lectures I attended:

'סיפור מפוצל' במקרא - הסיבות לתופעה וחשיבות הזיהוי שלה

הרב סמט אלחנן 

Rav Elchanan Samet opened with a simple model for biblical structure: Tanach is divided into books which are divided into a series of Stories. The story is the basic unit of analysis. Therefore, when trying to understand the meaning of a text, it is critical to identify the boundaries of the story.

Most of the time finding the boundaries is easy, but sometimes is it is hard. Occasionally, it is hard because the editor of the book has split up the story, often by moving the end of the story to later in the book. This is done for various reasons, chronology is a common one. The stories of the tanach are arranged in chronological order, so if the end of a story takes place years later than it's beginning, it may get cut and pasted to the place in the book where it chronologically belongs.

The Rav gave a number of examples, including:

• the purchase of Mearat Hamachpela and Sarah's burial
• Yehoshua's spies and the saving of Rehav and her family
• Yakov reunited with Yosef
• The beginning/end chapters of Iyov
• Tlafchad's daughters

In all of these cases, the stories have significant structural problems that can be solved by applying this model.

It occurs to me that this model of source Story, and subsequent editing is sometimes quite persuasive, but there is an alternative- Comples Structure. For instance Iyov. Rav Samet claims that we have an original story that was split and another unit, the dialogue between Iyov and his friends, inserted in the middle. It seems to me that an alternate explanation is that we have a single story composed with a complex structure. In general, how do we distinguish between simple stories edited together and a single complexly structued story?

בנות ירושלים ושומרי העיר בשיר השירים

הרב מדן יעקב 

Rav Medan claims that Shir Hashirim, and in particular the secondary characters in it, present a dialectical view of the non-Jewish nations and their relationship to God and Israel.

He begins by bringing various biblical and talmudic sources which present the nations alternately as those who keep us from God on one hand, and partners in relating to God on the other. In particular, he cites the passages relating to King Shlomo's marriage to wives and concubines from other nations.

Then, the Rav, reads various passages from Shir Hashirim. The Dod and Raaya are madly in love, then brought together, then kept apart, and so on. The Daughters of Jerusalem and the city's Guardsmen appear as rivals to that love, or as opponents to it. Yet at the climax of the story, they return as partners in the effort to reignite that love.

Rav Meidan brought various rabbinic sources on Christianity and Islam as examples of how the non-Jewish world act as partners in the path to monotheism.
 

הפרק היומי - עצת אחיתפל

הרב ד"ר לאו בנימין 

This was a lecture on the daily 929 chapter, Shmuel 2, Chapter 17. Rav Lau opened with the midrash describing how the Tehom threatened to flood the world and Achitofel's advice saved it, yet left the world dry.

He then moved on to Divrei Hayamim and other mentions of Achitofel. It appears that, in addition to being advisor to the king, Achitofel was actually Bat-Sheva's grandfather. Yeah, that Bat-Sheva. Achitofel's son, Bat-Sheva's father, is listed as one of David's elite troops and Bat-Sheva's husband is too, albeir of foreign birth.

He then reads us through the story of Avshalom's rise to power, which turns into a rebellion against his father. Achitofel plays the role of Kingmaker, carefully manipulating the will of the populace. Avshalom relies on Achitofel's advice until it appears that Achitofel is actually trying to avenge himself on David for his acts of adultery and murder related to his granddaughter. At this point, Avshalom ignores his advice and the rebellion fails.

Rav Lau paints Achitofel as an opponent to David, but not to the House of David. He supports the rebellion in order to set up a better Davidic monarch. When things get personal he ultimately fails.

מינויו של גדעון לשופט

הרב ד"ר קהת ברוך 

Rav Kehat begins by introducing concept of Sippur Bebuah, a model pioneered by Dr. Yair Zakovich. The idea is that, sometimes when the bible presents us with a story that parallels a previous story, the point is not the parallel itself, but the Antithesis it creates. We are meant to focus on the differences to understand the message of the parallelism.

He then brings literary parallels between Gidon and Moshe, Gidon and Avraham, and Gidon and Yaakov. Ultimately, what emerges is that Gidon, like Moshe, accepts God's mission, but unlike Avraham, he doesn't truly care for others. This character flaw comes to a head when he cruelly punishes his bretheren who didn't assist him during wartime and leads to his evaluation as a flawed hero.

מחקר התנ"ך – בעד ונגד

 ד"ר משגב חגי

Dr. Misgav began with a description of the three major branches of Academic Tanach Study. He argues that Tanach Academics generally fall into one of these largely disconnected disciplines. He ultimately argues that they would benefit from more interdisciplinary work. The three branches are:

1. Literary/Philological
1. Division into sources
2. Literary theory/structure
2. Archeological/Historical
1. Use of archeology in understanding Biblical text
3. Comparative Near East Literature
1. Genre
2. Myth
3. Law

He  points out that all three attempt to give chronologies, which are often at odds with one another. 1 and 3 are often at odds over the message of a particular source.

Misgav opined that these all provide essential tools needed by the religious scholar to truly understand God's word. Yet these tools were developed by deniers of religion. He points out various movements by religious scholars to deal with the tools of academic tanach study, ultimately favoring approaches that adopt it. He compares this with Rav Kook's opinion of Secular/Religious Zionism.

I am reminded of Joran Peterson's explanation of why the world needs both Conservative and Liberal personalities. The Conservatives keep the current regime running efficiently, but are incapable of pioneering essential new ideas. The Liberals are not good at efficiently advancing the status quo, but are great at trying out new ideas, eventually finding hte next big idea to push Humanity forward. So to, it makes sense that largely secular renegades pioneered modern Tanach study rather than by Religious Traditionalists.